"דע את אלוהי אביך".    (דברי הימים א, כח, טו).

1.    חז"ל הדגישו רבות את חשיבות רכישת הידיעה וחשיבות רכישת החוכמה: "דעת קנית, מה חסרת?"

2.   שלמה המלך הדגיש את חשיבות החוכמה: יתרון החוכמה.. כ..יתרון האור על החושך. "..יש יתרון לחוכמה מן הסכלות,             כיתרון האור מן החושך". (משלי, ב, יג). "..טובה חוכמה מגבורה...". (משלי, ט, טז).

3.   כידוע, חז"ל דגלו בשיטה של האמצע לגבי מידת האדם: "לא יהיה כך ולא יהיה כך", אבל לגבי החוכמה, אמרו שצריך             להקצין: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם".  עוד אמרו, שעל האדם להסתפק במועט, גם לגבי העושר, וגם לגבי הכבוד, 
       אבל לגבי רכישת החוכמה, יש לבקשה     כמטמונים.

4.   כבר בבריאת העולם, כיכב  דווקא.. עץ הדעת,  דבר המראה על חשיבות הידיעה.

מה  צריך לדעת  הכי הרבה ?   את  ה..אל...

"דעת ותבונה סובבים הודו".

אמר הנביא: "גלה עמי בלי דעת".

אמרו חז"ל, "אם אין חוכמה, אין יראת שמיים". ...ראשית חוכמה, דעת האל. החוכמה תביא ל..יראת שמיים.

"אל יתהלל... כי אם בזאת יתהלל, השכל ו..ידוע אותי".

המטרה אליה צריך לכסוף האדם היא: ידיעה את האל. למה? כי מתוך הכרת האל, תתווסף לו גם יראת הרוממות, ומתוך כך גם אהבה לבורא יתברך... בכל לבבו ובכל... כלומר: הכרתנו את האל, תגרום לנו לאהוב אותו.

הכרתנו את האל תוכיח את אהבתינו אליו: כידוע, יש מצווה גדולה לאהוב את האל. אבל האדם צריך גם להוכיח את אהבתו לאל. איך? על ידי מסירות נפש עבורו. אבל יש עוד דרך: להכיר אותו, ולהוכיח זאת.. איך? אז יש סיפור מפורסם על שני חברים. שאל האחד את השני: אתה אוהב אותי? ענה לו: כן. אמר לו: אם כך, אז אמור לי מה חסר לי בחיים? מה אני אוהב לעשות ומה לאכול? מה מעציב אותי ומה מעצבן אותי? הידיעה את החבר, מוכיחה על אהבתו אליו. הידיעה את האל, תוכיח את אהבתינו אליו.

הכרתנו את האל תביא ל..אהבת האל אלינו. איך?

נספר סיפור: יש לאדם שני בנים. האחד מקיים את רצון אביו, אבל לא מכיר את הרגלי אביו ותכונותיו. השני לא ממהר למלא את מבוקשו של אביו, אבל יודע מה משמח את אביו ומה מעציבו, מה מרגיז את אביו ומה עושה אביו כשהוא עצוב ולאן אביו נוהג ללכת בזמני עצבות.. ובזמן סכנה. יום אחד האב נעלם. חיפשו אותו ולא מצאו. אבל הבן השני מצא אותו. דווקא הבן השני היה חביב עליו יותר. כי הוא טרח להתעניין בו.. כי הוא הוכיח שהוא אהב את אביו יותר מהבן הראשון.

דויד המלך אמר לשלמה: "דע את אלוהי אביך". (דברי הימים א, כח, טו).

"בני בכורי ישראל"...לכן אנו, ה.."בנים" אמורים לדעת אותו יותר: כל בני האדם נבראו בצלם האל. אבל אנחנו "בנים אתם..". אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו שונים משאר בני האדם. איך? אנחנו נכיר אותו יותר ונוכיח זאת.. כי אדם חייב להכיר את אביו יותר משאר האנשים הזרים. ואביא על כך את הסיפור הידוע, שבו מוסר ההשכל, הקשור אלינו:

לפני שנים רבות באחת ממדינות אירופה, היה מלך גדול שהיה לו בן. ביקש המלך להכשיר את בנו לתפקיד המלוכה המיועד לו בעתיד. לכן חיפש אדם שתפקידו שייצמד לבנו ייעץ לו וילמד אותו את חוכמת החיים ויכשיר אותו בכך לתפקיד המיוחל. אחד מהאנשים שהציעו את עצמם לתפקיד זה, מצא חן בעיני המלך במיוחד לאחר שאמר שהוא מתמחה ב-3 תחומים שיועילו לתפקיד זה. התחום הראשון הוא בענף הסוסים, השני ביהלומים והשלישי בבני האדם ובתכונותיהם. האיש התקבל והחל במלאכתו...

יום אחד התקיימה בשוק מכירת סוסים אציליים המתאימים במיוחד לבן המלך. כיוון שגם בן המלך רצה סוס כזה לכן היועץ הנבחר לקח אותו אל השוק כדי שייעץ לו על סוס מגזע מעולה המתאים למלוכה. בן המלך בחר סוס הנראה לו מתאים בשבילו, אבל כשביקש את חוות דעתו של יועצו, הזהיר אותו היועץ שלא יעז לקנות את הסוס המדובר מאחר שנראה לו שהסוס מסוכן לבעליו. בן המלך הזדעזע מדבריו והחליט לבחון את אמיתות דבריו. הוא ביקש מהמוכר שיעלה על הסוס וידגים לפניו את יכולתו. המוכר הסכים לדבריו, עלה על הסוס והתחיל לדהור עם הסוס. בסיום המסלול החל הסוס לבצע קפיצות מוזרות ורץ במהירות רבה עד שהרוכב נפל מהסוס. בן המלך התרגש מאוד לנוכח המראה. עכשיו הוא משוכנע שיועצו הוא איש מוכשר וההתמחות שלו היא אמיתית. בן המלך רצה להודות ליועצו על הצלתו ממוות ולכן הוציא מכיסו מטבע קטן ומסר ליועצו.

לאחר כמה ימים התקיימה מכירת יהלומים גדולה ובן המלך ביקש שוב את עזרת יועצו בבחירת יהלום שיהלום את מעמדו הרם. הם הגיעו למקום שבו התקיימה המכירה, היועץ העיף מבט ביהלומים הפרוסים על השולחן ומייד הזהיר את בן המלך שלא יקנה משם שום יהלום כי לא מדובר ביהלומים אמיתיים, אלא ביהלומי זכוכית... משהתבקש היועץ להוכיח את אמיתות דבריו, ביצע היועץ כמה בדיקות הידועות באמינותן ומייד התברר שאכן מדובר ביהלומים מזויפים, שערכם אינו עולה על כמה פרוטות כשוויה של זכוכית. הייתה זו ההזדמנות השנייה של היועץ להוכיח לבן המלך את כישוריו... גם הפעם ביקש בן המלך להודות ליועצו וגם הפעם הוציא שטר כסף קטן ומסרו ליועצו.

והנה בשובם לבית המלוכה, פונה בן המלך ליועצו ואומר לו: "אני רואה שבתחומים שבהם הצהרת מראש שאתה מתמחה בהם, אכן הוכחת זאת, גם לגבי הסוסים וגם לגבי היהלומים, אבל מה בקשר לתחום השלישי שעליו הצהרת שהינך מכיר היטב בתכונות בני אדם, האם תוכל לומר לי כיצד אתה מאבחן אותי ומהן תכונותיי?".

כששמע היועץ את שאלתו של בן המלך, הוא התקרב אליו ולחש לאוזנו, "גם בזה אוכיח לך את כישוריי, אתה חושב שאתה בן המלך? עליך לדעת שטעות מרה בידך. אתה אסופי שנולד ברחוב, שהמלך אספו לביתו וגידלו...".

בן המלך לא האמין למשמע אוזניו, וביקש לבדוק את אמיתות הדברים. בפחד גדול הוא ניגש לאביו ושאל אותו על זה, והנה לתדהמתו, אישר המלך את הדברים, והודה בפניו שהוא אכן אסופי וכיוון שהמלך והמלכה לא הצליחו להוליד ילדים, אז הם אספו אותו מן השוק בסתר, והביאו אותו אל הארמון, על מנת להצמיח ממנו יורש.

הדברים הכו את בן המלך בתדהמה גדולה, והוא חזר אל היועץ ושאלו, מהיכן הוא ידע שהוא לא בנם של המלך והמלכה. ענה לו היועץ, אם היית בן מלך אמיתי, לא היית נותן לי סכום כסף כה מזערי, למי שהציל אותך ממוות, ולמי שהציל את ממונך הרב. אם היית בן מלך אמיתי לא היית מייחס חשיבות כה רבה לפרוטות שנתת לי.

מוסר ההשכל כאן קשור אלינו... אנו 'עם הבחירה', "בנים" אנו לאלוהינו. אנו אמורים להיות במציאות שונה מהמציאות בה חיים שאר בני האדם. אנו אמורים להתנהג בצורה מלכותית, ולא להתעסק רק בהבלי העולם, אלא להתעלות משאר בני האדם בעולם. אנו אמורים לדעת את בוראנו בצורה יסודית יותר, משעושים שאר בני האדם בעולם.

כידוע, המלאך אמר ליהושע "עתה באתי", וגם כעת נאמר.. 'עתה באנו'. ב"ה, בספר זה, 'דעה את האל', נוכל לדעת את בורא העולם בצורה טובה יותר, מאשר ינסו לעשות זאת הגויים, וזאת מכיוון שאנו נעשה זאת בעזרת הקוד האישי השמור רק לנו... בעזרת השפה שלנו, 'שפת הקודש'.

כידוע, האל אמר: "רק אתכם ידעתי..". האל ידע אותנו וגאל אותנו. כעת אנו נדע אותו, נבין איך הוא מנהל את העולם. ידיעתנו את האל, תביא לידיעת האל אותנו, ולכך שיגאל אותנו. ובקרוב נזכה, בע"ה, לנבואת ישעיהו (יא): "ומלאה הארץ 'דעה את האל'..כמים לים מכסים". ובע"ה, בקרוב יתגלה ה..מכוסה.

אמרו חז"ל: "אל תחקור במופלא ממך"... ועוד. אז איך מותר?

אנו לא חוקרים מעשה מרכבה. אלא מנסים להבין איך האל מנהל את העולם, ואת הנהגותיו ומידותיו.

אומר האדמו"ר הזקן: יש ליהודי אהבה מסותרת לקדוש ברוך הוא. היהודי צריך לעורר את האהבה הפנימית שקיימת אצלו. זה יכול להתבצע, אם הוא יתבונן בגדולתו של הקדוש ברוך הוא. ואז.. יהיה לו יותר קל.. לקיים את המצוות.

אנו עושים זאת לשם שמיים.. כדי להגדיל את כבוד האל. גם משה ביקש "הראני נא את כבודך", את הנהגותיך, לשם שמיים.

הרמב"ם כתב בסוף הלכות תשובה, שהאדם צריך לנסות להבין את האל בכל כוחו.

אנו פותחים את היום עם הבקשה: "ונהיה אנחנו וצאצאינו ...יודעי שמך".

דויד המלך אמר לשלמה, בנו: "דע את אלוהי אביך". (דברי הימים א, כח, טו).

לצערנו, עת צרה היא, ולכן מותר כמעט הכול בזמן של פיקוח נפש. בעזרת השם, תוך שימוש בכללי הניצחון נוכל להתגבר...

נזכה, בע"ה, להבטחת האל לירמיהו: ונתתי להם לב... לדעת אותי.

לפרק הבא: כיצד האל מנהל את העולם? ←
חזרה לדף הבית